חייו של כל אדם הם מסע אל עצמו, ניסיון למצוא דרך

אני מדוכאת. למה זה לא יכול להיות טוב. למה אנחנו לא יכולים פשוט לאהוב. בלי שהוא ייפגע ממני. בלי שאני אפגע בו. 

הלוואי והסקס שלנו היה מדהים

הלוואי שהוא ייתן לי את הספייס שלי בשמחה

הלוואי שהוא יהיה יותר ג'נטלמן

הלוואי שהוא לא ייפגע ממני על שטויות ויעשה לי ריגשי אם הגעתי הביתה לחצי דקה ולא אמרתי להתראות כשיצאתי

הלוואי שהוא יהיה יותר מאושר, יותר שמח

הלוואי שאני לא ארצה לסיים את הקשר הזה

אני לא רוצה לחיות ככה. אני לא רוצה.

הלוואי שאני אתן יותר מעצמי ובלי להתחשבן אח"כ

הלוואי שאהיה יותר נעימה, ואשכיל להביע את עצמי בצורה שבה הוא יבין ויהיה בעדי ולא ייפגע ממני

הלוואי שכסף לא היה אישיו מבחינתי

הלוואי שאשקיע יותר בעצמי

הלוואי שלא אבכה עלינו

אני אוהבת אותו. הוא באמת מיוחד. הוא באמת מלמד אותי הרבה על איך להיות אדם טוב. אני מרגישה שהוא בתקופה קשה כרגע. 

אני מצטערת אם פגעתי בו, הלוואי ויכולתי בהינף יד למחות לו את כל הדמעות ואת כל הפעמים שהלב שלו או הנפש שלו כאבה בגללי.

אם רק הייתי יודעת איך לעזור לו להשתפר בסקס, איך לעזור לעצמי לגמור כשאני איתו

איך לתקשר את הרגשות שלי בלי שהוא ייפגע

יכול להיות שהוא עדיין ילד

ואני צריכה מישהו בוגר יותר, גדול יותר?

הוא נעלב ממני שאני מתרחקת, שהוא בא לתת לי נשיקה ואני מתחמקת , כל הזמן. 

הוא נעלב כשהתעוררתי בבוקר ואמרתי שדי אני צריכה את הספייס שלי ורוצה לישון לפעמים גם לבד.

הוא עשה לי ריגשי כששאלתי אותו אם בא לו אתמול בלילה שאני אשן הערב במיטה, ובגלל שאני הראשונה אני אפצה אתו ואשן בשני הלילות הבאים בסלון, הוא אמר שבפעם הקודמת שלא ישנו ביחד הוא ישן בסלון. ואז אמר שהוא לא יודע ורק בא לו לישון והלך לסלון

הוא נוגע בי, אני מנסה לקחת את היד שלו וללמד אותי לגעת בי אחרת. אבל זה לא ככ מצליח ומהר מאוד הוא מדקדק אותי, או שהיד שלו קרה וזה מחרפן אותי. ואני צוחקת או מזיזה לו את היד.

הוא חוזר מהעבודה ומתבאס שאני נעצרת בלי לומר לו כשאני רואה חברים. הוא תולה בי מבט עצוב, או מאוכזב ואומר שהוא הולך הביתה. ואחכ, גם אם אני מבקשת שיחכה לי דקה, אני מרגישה רע.

עברה חצי שנה, ואני מפחדת להמשיך הלאה. אני מפחדת לחתוך את הכאב הזה מהחיים שלי.

כי אני מרגישה שזאת יכולה להיות עבודה גם שלי, כי מרגיש שלי שהחיים שלנו קצת נקשרו אחד בשני.